פוליסה פיננסית או קרן נאמנות מחקה

חיסכון אקטיבי או פסיבי? – קבלו החלטה נבונה.

תשובה פסיכולוגית לשאלה רטורית , האם קיבלת החלטה במהלך חייך שלא שונתה?,
התשובה לרוב תהיה, שההחלטה קיבלה תפנית כזו או אחרת, הותאמה לאילוצי הזמן והוגמשה במרוצת החיים. לחלק קטן מאתנו (חלק קטן מאוד), אך כנראה הולך וגדל, ההחלטה הייתה קשיחה לאורך הזמן ולא שונתה, גם אם נטיית הלב והרצון דחק.

ההתנהלות בעולם ההשקעות והחיסכון, דומה ברובה לאופן בו אנו מקבלים החלטות ומשנים אותם, חלקנו יבחר השקעות באמצעות מוצרים פסיביים (החלטה קשיחה) וחלקנו במוצרים אקטיביים (שינויים וגמישות בהחלטות).

1. מוצרים פסיביים – הינם כל המכשירים הפיננסיים המנסים לחקות מדד כזה או אחר (כגון: מדד ת"א 35, מדד תל בונד 40 ועוד) מתוך מגמה להשיג את תשואת המדד שאותו הוא מחקה. השקעה זו נתפסת בעיניי מביני עניין כחיסכון מיטבי מאחר ואינו מנסה לתזמן שוק ועלויות הניהול בו נמוכות מאוד.
   השקעה זו, בהכרח תתאים לאנשים הנוטים לסמוך על עצמם בניהול החסכונות שלהם ומתוך ראיה שלאורך זמן, אף מנהל השקעות לא יצליח "להכות" את המדד שאליו הוא מושווה
2. מוצרים אקטיביים – אפיקי השקעה שבהם החוסך משקיע את כספו באמצעות מנהל קרן, המנסה "להכות" את המדד אליו הוא מושווה, וזאת ע"י בחירה סלקטיבית של מכשיר פיננסי כזה או אחר תוך ניסיון לתזמן שוק. עלויות הניהול בהשקעה שכזו תהיינה יקרות יותר בהשוואה למוצר פסיבי, מאחר ומדובר בתשלום דמי ניהול לאיש מקצוע שינהל את החיסכון.
   חיסכון באמצעות מוצרים כגון אלו, יתאים לחוסכים שלא מעוניינים "להתעסק" עם הבורסה, מתוך מגמה לעקוב אחר ביצועי ההשקעה ובמידת הצורך לבצע שינוי בתמהיל החיסכון.

פוליסה פיננסית – מוצר חיסכון אקטיבי בעל מספר יתרונות:

1. ניהול כתיק קולקטיבי – בדומה לקרן השתלמות/קופת גמל, מאגד מספר גדול של עמיתים.
2. אחזקה בנכסים לא סחירים – אין השפעה של הבורסה (תנודתיות) – תשואה עודפת.
3. דחיית מס – מעבר בין אפיקי השקעה אינו נחשב אירוע מס ( אין עלויות קניה ומכירה).
4. פטור ממס על ריבית –  סעיף  125 ד', לבני 65 ומעלה עד תקרה של כ-13000 ₪ לשנה ליחיד.
5. אפיקי השקעה מגוונים – פתרון למצבי שוק משתנים והתאמה לצורכי החוסך.
6. ביטחון לכסף – מנוהל בחשבונות נאמנות, כך שהכסף מוגן מפשיטת רגל של החברה המנהלת.

לפוליסה הפיננסית קיים חיסרון הבא לידי ביטוי בשקיפות מוגבלת, משמעות הדבר שלא ניתן לדעת אילו נירות ערך מוחזקות בכל רגע נתון.

מביני עניין יטענו תמיד, שלכל מוצר השקעה אקטיבי יש מוצר השקעה פסיבי מקביל. טענה שעל פניו נכונה, אך דורשת הבנה, ידע וזמן לצורך בחירת האפיק הנכון ומעקב אחריו.

מוצר אקטיבי לעומת מוצר פסיבי, דוגמאות ונתונים (לצורך המחשה בלבד):

• מסלול מנייתי (אקטיבי) – 14.19% שנה אחרונה (01/2017-12/2017 כולל).
• קרן נאמנות מחקה מנייתית 120% (פסיבי)  –  מגדל (5109889) ת"א 125 – 10.14% (שנת – 2017).
• מסלול אג"ח ופקדונות 100% (אקטיבי)  – 4.85% שנה אחרונה (01/2017-12/2017 כולל).
• קרן נאמנות מחקה אג"ח מדינה (פסיבי) – מגדל (5116801) שקלית ריבית קבועה 5+שנים – 7.02% (שנת – 2017).

סימוכין:

• הראל – מחשבון תשואות מסלולי השקעה.
• מגדל – מחשבון תשואות ומסלולי השקעה.
• מנורה – מחשבון תשואות מסלולי השקעה.
• פאונדר – קרנות נאמנות מחקות.

חשוב מאוד: אין לראות בנתונים המופיעים מדגם מייצג, מאחר וניתן לבצע חיתוכים שונים על פני תקופות זמן שונות. תיזמון הרכישה (לא מומלץ) של המוצרים, ישפיע על התשואה במיוחד במוצרים אקטיביים כדוגמאת פוליסה פיננסית.

לסיכום: מיותר לומר שאין כלל אצבע שנכון לכולם. על כן, כל אחד יבחר את הדרך הנכונה עבורו, בביצוע השקעותיו וזאת בהתאם למטרת ההשקעה והאופק שלה. שילוב של מוצרים אקטיביים ופסיביים יתכן ויצור תשואות עודפות על פני בחירה של אחד מהמכשירים הפיננסיים בלבד.

הכותב הינו, סוכן ביטוח בעל זיקה למוצרים אותם הוא משווק
אין לראות בכתוב המלצה או הנחיה לניהול חיסכון באמצעות אפיק כזה או אחר.
הקורא מודע ולוקח על עצמו כל אחריות לגבי ביצוע השקעותיו.